שירות פנים ארגוני - מי ארז את המצנח שלך? 

שירות פנים ארגוני - מי ארז את המצנח שלך?

מקור: אינטרנט עריכה והתאמה: סמדר ויינשטיין

כאשר אנו רוצים להמחיש מהי חשיבותו של השרות הפנים ארגוני ועד כמה העובד אשר נותן את השרות רגיש לקבלת משוב, אנו מספרים את הסיפור הבא:

צ?רלס פלומב היה טייס קרבי בצי האמריקני במלחמת וייטנאם. לאחר 75 משימות, מטוסו רוסק ע"י טיל קרקע אוייר. פלומב הפעיל את כיסא המפלט וצנח לתוך טריטוריה עויינת. הוא נשבה ונכלא במחנה שבויים וייטנאמי- קומוניסטי במשך שש שנים. הוא שרד ושוחרר, והיום הוא מרצה על הלקחים שהפיק מחוויותיו שם.

יום אחד, כאשר ישבו פלומב ורעייתו במסעדה, ניגש אליהם אדם משולחן אחר ואמר:
"אתה מר פלומב, נכון? במלחמת וייטנאם הטסת מטוסי קרב מנושאת המטוסים ?קיטי הוק?.
אלוקים אדירים, איך אתה יודע? שאל פלומב.

"אני הוא זה שקיפל וארז את המצנח שלך".

נשימת פלומב נעתקה, מרוב פליאה והכרת תודה.

האדם לחץ את ידו ואמר: "זה כנראה הצליח!". פלומב אישר.
"ועוד איך! אילו נכשל המצנח, לא הייתי כאן היום".

באותו לילה לא הצליח פלומב להירדם. "כל הזמן הרהרתי באדם ההוא, תהיתי איך נראה אז במדי חיל הים: כובע לבן, סינר אחורי ומכנסיים רחבות. תהיתי בכמה הזדמנויות בטח ראיתי אותו ולא אמרתי אפילו ?בוקר טוב, מה שלומך?? או מילה כלשהי, שהרי אני הייתי טייס קרבי, והוא היה סתם מלח פשוט."

פלומב חשב על השעות הרבות שבהן ישב המלח ליד שולחן עץ ארוך, במעמקי הספינה, משלב בקפידה את שכבות הבד ומארגן את הרצועות, מחזיק בידיו את גורלם של אנשים שאינו מכיר.

היום, פלומב שואל את הקהל: "מי אורז את המצנח שלך?" לכל אחד יש מישהו שמספק לו את מה שהוא צריך כדי להגיע לסוף היום בשלום. פלומב מציין גם שהיה זקוק להרבה סוגי מצנחים כאשר מטוסו יורט: מצנח פיזי, מצנח קוגניטיבי, מצנח רגשי ומצנח רוחני. את כל אלה ניצל פעמים רבות עד תום לפני שהגיע כעבור שנים, לחוף מבטחים. לפעמים, שקועים באתגרים היומיומיים שהחיים מציבים לנו, אנו מפספסים את מה שחשוב באמת.

ומי קיפל לך את המצנח היום? לאחר קבל שרות פנימי מעמית לעבודה אנו אנו שוכחים להגיד לו : תודה !
מדלגים על הזדמנויות לברך במילה טובה אדם שקרה לו משהו נפלא, להחמיא, לתת משוב חיובי ( מחמאה ברגע..) או סתם להיטיב למישהו.

אז אל תשכחו להגיד פשוט - תודה!